הקיץ של אביה הוא סרט קולנוע ישראלי, משנת 1988, בבימויו של אלי כהן. הסרט מבוסס על ספר בעל שם זהה שכתבה גילה אלמגור, אך מציג גרסה מעט שונה שלו. הספר מבוסס על סיפור ילדותה של אלמגור, שגם כתבה את התסריט לסרט, הפיקה אותו ושיחקה בו תפקיד ראשי בתור אמהּ.

תקציר של הסרט

אביה היא ילדה בת 10, בת לאם חד הורית, החיה בפנימייה. אמה הניה היא ניצולת השואה, חולה בנפשה, המאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה, להפתעתה של אביה, מגיעה אמהּ לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה שהשיער של בתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, הניה מספרת את אביה כדי לטפל בכינים שהתגלו בשערה. כל הילדים במושבה צחקו עליה ולעגו לה בגלל הקרחת שלה. גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה “פרטיזונכה” ו”משוגעת”. זה מוביל לאחת הסצנות הכואבות ביותר שבה אביה חוגגת יום הולדת 10 ואף אחד לא בא. אביה מכחישה שאבא שלה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ ואביה מתחילה לדמיין לעצמה שהוא אבא שלה.

אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים מאיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה ואת אמה של מאיה, רות אברמסון. רות שופכת  עליה דלי מים, וכתגובה זורקת אביה אבן, הפוגעת בפניה של מאיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת את מאיה בבית החולים, מביאה לה פרחים ומבקשת ממנה סליחה, והיא סולחת לה. אביה מגלה לה שגנץ הוא אבא שלה ושתיהן מבטיחות זו לזו, לא לחשוף את הסודות אחת של השנייה בפני אחרים.

במסיבה שעורכת רות אברמסון לכבוד החלמתה של מאיה, מאיה מפרה את ההבטחה שלה לאביה ומספרת לאמה שגנץ הוא אבא של אביה. רות מספרת זאת ללנה, אשתו של מקס גנץ. מקס, שמגלה מלנה את השמועה לפיה הוא הבעל של הניה ואבא של אביה, כועס על אביה וקורא לה “ילדה רעה”.

בסוף הסרט, חוטפת הניה התמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מאיה דופקת על דלת ביתה של אביה, שכועסת עליה שגילתה את הסוד. היא מבקשת ממנה שתפתח לה, אך ללא הצלחה. אביה מבינה שהיא יתומה מלידה. היא אומרת לדודתה אליס שאבא שלה מת ושהיא לא רוצה לדבר עליו יותר. אביה חוזרת בסוף הסרט לפנימייה.

“הקיץ של אביה” מכר כ-200,000 כרטיסים בבתי-הקולנוע בישראל.בשנת 1994 יצא סרט המבוסס על ספר ההמשך, הנקרא “עץ הדומים תפוס”.